פסק-דין בתיק ת"א 2763-06-09

כללי

1.         ההליך דנן נסב סביב פרשת מכירה של "רכב משוכפל". במהלך הדיון הושג הסדר ולפיו הסתיימה המחלוקת בתובענה העיקרית. נותרה אפוא להכרעה המחלוקת בהליכי צד שלישי בלבד.

העובדות

2.         במועד הרלוונטי לתובענה היו בני-הזוג ענת שקד-וינברג וגיא וינברג (להלן: בני-הזוג וינברג או בני-הזוג, ענת וגיא בהתאמה) הבעלים של ג'יפ לנד-קרוזר תוצרת טויוטה מספר רישוי 64-081-10 (להלן: הגי'פ) שהיה רשום ברשות הרישוי על-שם ענת. בני-הזוג היו מעוניינים למכור את הג'יפ, ועל כן פרסמו מודעת מכירה.

3.         הנתבע (להלן: יפרח) נענה למודעה, ולאחר שיחה עם גיא התקיימה פגישה ביניהם. לאחר בדיקת הג'יפ הציע יפרח עסקת חליפין - תמורת הג'יפ ימסור מכונית מזדה 3 מספר רישוי 41-197-62 שהיתה בבעלותו, אשר העריך בסך 83,000 ש"ח, בתוספת 12,000 ש"ח להשלמת מחיר הג'יפ. יפרח גם הראה לגיא אישור רשות הרישוי ולפיו המכונית המוצעת נקייה משעבודים ועיקולים.

4.         גיא הסכים להצעה והשניים חתמו על זיכרון דברים (יפרח הכחיש זאת ברם אין לכך נפקות לענייננו). ביום 1.5.09, כשבאמתחתו ייפוי-כוח חתום על-ידי ענת, ניגש גיא יחד עם יפרח לסניף הדואר הקרוב שם הועברה בעלות הג'יפ משמה של ענת לשמו של יפרח, ובעלות מכונית המזדה מיפרח לזה לענת.

5.         ביום 2.6.09 התקשר שוטר מתחנת משטרת זבולון לביתם של בני-הזוג וינברג, שוחח עם ענת והזמין אותה להתייצב בתחנה ולהביא עמה את המכונית שרכשה מיפרח. באותו יום הגיע גיא לתחנת המשטרה שם בישר לו שוטר, לתדהמתו, כי המכונית חשודה כמזויפת שכן לוחית הזיהוי ובה מספר הרישוי "41-197-62" שייכת לרכב אחר אף הוא מסוג מזדה 3. עוד נמסר לו כי המכונית שבחזקתו גנובה ובעליה האמיתי חברת השכרה. באותו יום תפסה המשטרה את המכונית שקנו בני-הזוג מיפרח. בסמוך לאחר מכן הגיש גיא תלונה למשטרה בגין "זיוף סימני זיהוי של רכב".

כיום ידוע כי מספרי השלדה והמנוע המוטבעים במכונית המזדה שמכר יפרח לא תאמו את הרשום ברישיון הרכב ברם ברשות הרישוי הועברה לענת הבעלות ברכב האמיתי (ראה אישור המשטרה, נספח ג' לתצהיר בני-הזוג אג'ווד). מכונית בה נעשו שינויים כאמור נקראת בעגה המשטרתית "מכונית משוכפלת", והיא פרי מעשה עברה (גנבה וזויף).

6.         את מכונית המזדה שמכר לבני-הזוג וינברג רכש יפרח ביום 23.3.09 מאדם אשר הגיע לביתו בנהריה והציג עצמו בשם משה או מוסא אג'ווד (להלן: מוסא), תושב הכפר כמא.

לגרסת יפרח, בעקבות מודעה שפרסם למכירת רכב מסוג סקודה אוקטביה שהיה בבעלותו (להלן: הסקודה) הגיע מוסא לביתו בנהריה מלווה באדם אחר, כשהוא נוהג במכונית מזדה 3. השניים ניהלו משא ומתן בסיומו סיכמו על ביצוע עסקת חליפין שלפיה תמורת הסקודה שבבעלותו ותשלום 20,000 ש"ח נוספים יקבל ממוסא את המזדה.

מכונית הזמדה היתה רשומה על-שם רעייתו של מוסא לינדה אג'ווד (להלן: לינדה). יפרח העיד כי ראה בידי מוסא ייפוי-כוח עליו חתמה לכאורה לינדה ותעודת הזיהוי שלה.

מוסא ולינדה ייקראו להלן יחדיו: בני-הזוג אג'ווד.

לאחר בדיקת כלי-הרכב ניגשו יפרח ומוסא לסניף הדואר בנהריה, שם הועברה בעלות שני כלי-הרכב (הסקודה מיפרח ללינדה והמזדה מלינדה ליפרח), ובהמשך חזרו לביתו של יפרח וחתמו על זיכרון דברים (נספח לתצהירו  נ/1).

7.         בחודש מאי מכר יפרח לבני-הזוג וינברג את מכונית המזדה שרכש בעסקה המתוארת לעיל. יפרח הכחיש כי עוסק בסחר בכלי-רכב משומשים. עם זאת אין חולק כי הוא מבצע תדיר ובפרקי זמן קצרים עסקאות רכישה ומכירה של כלי-רכב, או עסקאות חליפין. 

ההליך בבית המשפט

8.         ענת, שעל-שמה נרשמה כאמור מכונית המזדה שרכשו בני-הזוג מיפרח, הגישה תובענה זו נגד יפרח ונגד משטרת ישראל, בה תבעה השבת הג'יפ ופיצוי כספי. בד בבד עם הגשת התובענה ביקשה סעד זמני אשר יורה על החזרת הג'יפ לידיה. ביום 8.7.09 ניתן סעד זמני לפי המבוקש בתנאים שנקבעו בו, ושאין צורך לפרטם.

9.         ביום 9.6.09 הגיש יפרח, יחד עם כתב ההגנה, הודעה לצד שלישי נגד לינדה ומוסא וכן נגד רשות הרישוי ורשות הדואר (קודמתה של חברת הדואר לישראל בע"מ).

לטענת יפרח מוסא סוחר בכלי-רכב אשר מכר לו את מכונית המזדה לאחר שהציג רישיון רכב מזויף ולינדה, שפעלה בשיתוף פעולה עמו, אפשרה לו להשתמש בשמה ובתעודת הזיהוי שלה כדי לפעול בדרך בלתי חוקית.

טענת יפרח כלפי רשות הדואר הנה כי לא בדקה כדבעי את המסמכים שהוצגו לפני הפקידה שטיפלה בהעברת הבעלות של מכונית המזדה שרכש ממוסא, ובכך התרשלה. בנוגע לרשות הדואר הרי שזולת הטענה ולפיה היא מנהלת רישום על-פי דין, אין בהודעה לצד שלישי התייחסות נוספת אליה. אין זה נהיר אפוא מדוע צורפה כצד להליך.